קריאת בכף יד – המוח שבכף היד
פורסם בתאריך 4/10/06 באתר NRG מבית מעריב ומקור ראשון
כשהתודעה משתנה, גם הקווים בכף היד משתנים. תמר זוהר שיר מציעה להתרחק מנבואות השקר של הכירולוגיה.
הקווים ביד שייכים לאותו ענף בכירולוגיה (תורת כף היד) הקרוי כירומנטיקה. ענף זה מהווה כ- 30% מקריאת כף היד כולה, לעומת הכירונומיה – המלמדת על מבנה ומתאר היד, רכות-קשיות, גמישות-נוקשות, המהווה 70% מהקריאה. הקווים מתארים מסלולים במוח בהן עוברת האינפורמציה מנקודה לנקודה. הופעתם בכף ידנו, מסלולם, איכותם וצבעם, נותנים רמזים חשובים למצבנו הרגשי, ערנותנו השכלית וחוסננו הפיסי. הבה נבהיר כיצד מקושרים הקווים למוח ולכן כיצד הם מקושרים לתהליכים נפשיים המתרחשים בתוכנו במהלך החיים.
הקווים ביד מתפתחים בזמן ההיריון עם התפתחות מערכת העצבים והשרירים, סביב החודש השביעי או השמיני. הדרך בה זה נעשה משתקפת יפה בפרסקו שיצר מיכאלאנג'לו – "בריאת האדם", בו נראה רגע העברת הניצוץ האלוהי לנשמת האדם בשבריר השנייה שלפני המפגש בין אצבע האלוהים לאצבע האדם. תהליך דומה קורה במוח האדם בין ביליוני תאי עצב. כל תא במוח מייצר אנרגיה אלקטרו-מגנטית המועברת בפולסים חשמליים מתא לתא לאורך מערכת העצבים. האימפולסים החשמליים הללו (האנרגיה), נותנים לנו מודעות ומאפשרים לנו לחשוב, להרגיש, לזוז, ולבחון את העולם סביבנו. כך, דרך קצות העצבים, מנתבים הזרמים החשמליים את הקווים ביד מתוך אנרגית החשיבה.
כף היד כמפעל
אצבעות וגבעות כף היד קשורות בקשר נוירולוגי עם חלקים ספציפיים של המוח. ההתפתחות והתפקוד של שטחים אלו קובעים את ההתפתחות או חוסר ההתפתחות של הגבעות והאצבעות. כיום ידוע כי לכל חלק במוח תפקיד מיוחד. הדרך בה כל החלקים מתפקדים ביחד קובעת את האישיות וההתנהגות של האדם וזו משתקפת דרך צורת מתאר היד והקווים בתוכה. בצורה מטפורית אפשר להשוות את עבודת המוח למפעל או ארגון בעל מחלקות שונות הקשורות אחת לשנייה בקווי טלפון. ברגע שכל המחלקות עובדות בתאום ניתן להוציא מכסימום מוצרים ולספק שרות יעיל וטוב. חוסר קומוניקציה שנגרם עקב קלקול בקווים מפריע למהלך התקין של ניהול ותפקוד המפעל. באופן דומה קיימות מעין תעלות חשמליות במוח, המקשרות בין חלקיו השונים. כאן הקשרים הם אסוציאטיביים וקשורים לדיאטה המזינה אותו דרך התנסויות ולמידה לאורך החיים. אלו יוצרים תבניות התנהגות ודרכי חשיבה המאפיינים את האישיות כולה.
בדרך כלל נמצא בכף היד שלשה קוים עיקריים, המתפתחים, כאמור, כבר בשלבי העוברות. ולכן הם מקושרים יותר להשפעות תורשתיות ולתהליכים במוח הלא-מודע, וכל שינוי בהם יהיה תוצאה של תהליך ממושך ועמוק. שלושת הקווים הם: קו החיים, קו ראש וקו לב (ראה תרשים) . שלושתם מעבירים אינפורמציה בעלת מטענים רגשיים, שכליים או ביצועיים בין האזורים השונים. כך למשל מעביר קו הלב (קו האנרגיה הרגשית) מטענים רגשיים מאזור הלא- מודע אל האזור המודע ביד. ככל שהאדם חשוף לתהליכים הכרתיים, נראה את בקו ההדגשה למוסריות ורוחניות כחלק מן המטען והביטוי הרגשי של האדם. לעומתו מעביר קו הראש (קו האנרגיה המנטאלית) אינפורמציה מעולם ההכרה, הידוע, המציאותי, אל מעמקי העולם המופנם. ככל שקו זה יגלוש בקשתיות לעבר חלקה התחתון הנגדי של היד לכיוון גבעת הירח, נבחין באפשרות תגובה יצירתית ועתירת דמיון אצל האדם.
שאר הקווים נקראים קווים משניים, ולא בשל פחיתות חשיבותם. אלו קוים המתהווים ברובם בתהליכים הכרתיים במהלך החיים (למרות שיהיו גם רבים שיולדו עם הקווים הללו!). מכיוון שכך, הנם קשורים למערכת דינמית שניתנת יותר לתיקון, שיפור, התחדשות ואף העלמות- תוך תהליך מקביל של שינוי באישיות, באורח החיים, במצב הנפשי או הבריאותי של האדם.
הישמרו מפני חוזי עתידות
שמם של הקווים יצא להם בעיקר בשל היותם כלי חיזוי לעתיד ותרשים לאירועים דרמטיים שאירעו בחיינו בעבר. בהקשר לכך ברצוני להבהיר נקודה חשובה: אדם יוצר את מציאות חייו בהתאם למארג האמונות שלו, מודעות או שלא מודעות, והופך להיות מה שהוא חושב ומרגיש. מאחר ודבר אינו קורה ללא סיבה, אירועים לא "קורים" לנו אלא "מוזמנים" על ידנו (לרוב שלא במודע), על מנת ללמד אותנו שיעור בהתפתחות הכוללת שלנו. כך אדם בעל דימוי עצמי נמוך שגדל מתוך תחושת חסך וקיפוח, לא יאמין ביכולת שלו להצליח ויתרה מזאת לא יאמין שמישהו ייתן לו את ההזדמנות לכך. אופן חשיבה שלילי זה יוצר מארג שמזמין אירועים, מפגשים ותכנים שיאששו ויחזקו אמונה זו. הקווים, שהנם, כאמור, השתקפות של המוח, מתארים את מארג האמונות וההשקפות הללו. בהנחה שלא יחול שינוי בדרך החשיבה של האדם, אכן סביר שיזמין איכות או סוג אירועים הבנוי על התשתית הקיימת. על הבסיס הזה בנויה אומנות חיזוי העתיד. בהקשר לכך חשוב לציין נקודה מהותית: הקווים משקפים מצב נתון עם הסתברות לעתיד על בסיס אירועים בעבר ובהנחה שהאדם לא יפעל לשנות את הנתונים הללו. אולם במידה והאדם עובר תהליך של מודעות אישית שבעקבותיה עובר שינוי והתפתחות שמופנמים באישיות- הקווים ישתנו בהתאם: לעיתים יתווספו או יתארכו, יתחזקו או ייחלשו.
לכאן מתקשר הרעיון לגבי אחריות האדם ביצירת המציאות של חייו. רעיון זה מגביל את יכולת החיזוי או הניבוי דרך קריאת הקווים בכף היד. על פי רעיון זה, קריאת הסימנים על הקווים יכולה להפוך מחיזוי לתשקיף על המצב הקיים. אם תינקט הפעולה הנכונה, המצב יהיה ניתן לשיפור, עידון או תיקון. זו הסיבה שבשימוש בקריאת כף יד כחיזוי דטרמיניסטי טמונה סכנה בעצם הנבואה המגשימה את עצמה. אותה "נבואה" תהפוך בתהליך חשיבה כפייתי למציאות ותמנע מהאדם את הזכות הבסיסית לבחור ולפעול במודע תוך אחריות ליצירת גורלו. דוגמה להשפעה מזיקה שכזו היא בחורה בת 27 שהלכה להיוועץ בכירולוג. זה העז לומר לה כי בגיל 38 היא צפויה לעבור ניתוח בראש. מאז אותו יום, כל כאב ראש, ולו גם הקטן ביותר הופך להיות גורם לחרדות ופחדים, מסע של בדיקות שונות ומשונות. כיום הבחורה בת 34. חייה הם חיים בצל החרדה לצפוי לה ובעצם אינם חיים. האם מצב כזה אינו יכול "להזמין" בעיה בעתיד? ומה לגבי אובדן שנים חשובות כל כך בהתפתחותה שהתמקדו סביב הרעיון האווילי הזה?
ולסיכום רק אומר: למרות ההגיון העומד מאחורי ההסברים לעיל, צריך להשאיר מקום לאניגמה של החיים ולידיעה שתמיד יישאר אותו צד קסום וחבוי מעיננו, שיאלץ אותנו להישאר בענווה מול סודות הבריאה… שידחוף אותנו לתור ולחפש אחר התשובות לשאלות, שתפקידן קודם כל להישאל.
