נושא מדובר: גלגולים, רגרסיה, קארמה, תרפיית גלגולים. מחשבת הגלגולים כפי שנהגתה בתרבויות ובדתות השונות לאורך ההסטוריה מלמדת שאכן – זהו נושא מדובר עם זקן ארוך ארוך… בבסיס התפישה הבודהיסטית של גלגול נשמות טבועה האימרה "You live to die well". הן בבודהיזם והן בהינדואיזם זוהי תפיסה מרכזית המתקבלת כחלק מתפישת המציאות הקיימת, עליה ארחיב בהמשך.

בתפישה הקבלית – זהו ה"תיקון", הנמצא בבסיס האמונה היהודית עד היום, בעיקר אצל החסידים והאורתודוכסים, כפי שכתב רבי חיים משה לוצאטו בספרו "דרך השם": "נשמה אחת תבוא לעולם הזה פעמים שונות בגופים שונים וע"י זה תוכל לתקן את אשר קלקלה בפעם אחרת, או להשלים מה שלא השלימה…".

גם בנצרות תפיסת גלגולי הנשמה הנה בעלת שורשים עמוקים. אולם מהמאה ה-4, כשהפכה הנצרות לדת הרשמית באימפריה הרומית, הושמטו אזכורים של גלגולי נשמות מהברית החדשה מחשש שהדבר יאיים על יציבות האימפריה. הם העדיפו להשליט צייתנות לחוק ע"י פחד יום הדין ולא כתיקון אישי והתפתחות אישית, עד שבמאה ה- 6 לספירה הוכרז רעיון גלגול נשמות ממש ככפירה. למרות זאת המשיכו להחזיק בו האגנוסטיקנים, שהמשיכו לראות בהתנסות האישית כמקור לעוצמה רוחנית (מאוד דומה לתפיסת אנשי הקבלה).

אם כן, מהי התפישה העומדת מאחורי גלגול הנשמות?

ניל דונאלד וולש בספרו "שיחות עם אלוהים" שואל: "מהי מטרת החיים?", ונענה: "לזכור מי אתה באמת!". ואני אוסיף: להיות ולהגשים את מי שנועדת להיות… ואתם הקוראים תשאלו, ובצדק – כיצד נדע מה נכון ומה לא? מה אמיתי ומה שקרי? מהו הייעוד שלי? ובכן, בניסיון להבין את רעיון גלגול הנשמות עלינו להתבונן בחוקים הטבעיים השולטים בכל. הראשון בניהם – חוק שימור החומר, הקובע שמסה במערכת חומרים מסוימת אינה יכולה להופיע או להיעלם, אם כי היא יכולה לשנות צורה. הנשמה שהנה החלק האנרגטי המניע את המערכת כולה אינה מתכלה עם מיצוי החיים על פני האדמה, אלא חוזרת לעולם האנרגיות, בעוד הגוף הפיזי החומרי נאסף את האדמה, בלשון החוק האומר, שכל דבר חוזר למקום ממנו הגיע. פרק נוסף בחיים הגשמיים, אותם בחרה הנשמה, הגיע לסיומו. ראוי להבין כאן כי הנשמה בוחרת לרדת לגוף על מנת לחוות את העולם החומרי. כאנרגיה אינה יכולה לחוות, להרגיש, לחשוב. כאנרגיה זוהי תודעת-על בעלת אינטליגנציה קוסמית שעולם החומר, זר לה. היא זקוקה לגוף חומרי על מנת שתוכל לאפשר לעצמה חוויות בעזרת החושים, המחווים בעולם החומר. חוויות אלו נדרשות לה על מנת להתפתח ולהגיע למיצוי "שליחותה" למען הבריאה, כדי שתוכל לשוב למקור האלוהי ממנו יצאה מלכתחילה אל משימותיה ההתפתחותיות בעולם.

מעגליות זו נדרשת כתהליך אבולוציוני חיוני של החיים ביקום: המקור האלוהי "שולח" ניצוצות אל קצווי הבריאה על מנת לאסוף התנסויות וחוויות החוזרות אליו בתהליך תובני מצטבר. לכאן נדרשת התבוננות בחוק נוסף, חשוב לא פחות: חוק הקארמה*.

חוק הקארמה עומד בבסיס הפילוסופיה ההודית ומהווה את הכוח היצירתי בבודהיזם הטיבטי. חוק זה קובע כי לכל פעולה הנעשית בעולם יש תהודה המשפיעה ויוצרת תשתית לפעולות נוספות. כך – הפעולות , המעשים שלנו בחיים קודמים יצרו את התשתית עליה אנו צועדים היום. מכאן – קארמה קשורה בחוק הסיבה והמסובב. היא הכוח ההופך את חיינו לבעלי משמעות ומשאיר את האחריות לחיים שלנו בידנו. מכאן גם נבין כי המעשים שלנו כיום יוצרים תמיד אפקט בעתיד. ואתם תאמרו: וואו, איזו אחריות! אכן. חשוב להוסיף כי הכוח המניע לפוטנציאל היצירה שלנו חבוי בהשפעות התת-מודעות כשאריות מחיים קודמים. אלו ה-vasanas ע"פ התפישה הבודהיסטית. אלו יכולים להיות מקדמי צמיחה אם הם קשורים לפעולות אמיצות או רוח חלוצית ויוזמת בעבר, או מגבילי צמיחה אם הם קשורים בתחושות פחד או כעס מפעולות בלתי ממומשות בעבר.

זכרו, הרי אמרנו בתחילה: YOU LIVE TO DIE WELL… אנו באים ללמוד ולהתפתח. אנו שואפים לסיים נושאים לא פתורים מגלגולים קודמים על מנת לאפשר לנשמה לסיים את מחזור החיים שלה. "ובכל זאת, כיצד נדע?", אתם מקשים ושואלים… ובכן כאשר המערכת המנטלית אינה מחוברת למערכת הרגשית, לא כל שכן לגוף המרגיש, עלינו קודם כל להתחיל לעשות סדר בבלגן הקרוי אישיות (Personality). כשנתחבר מחדש לכוחות הטבעיים לאחר ריפוי מהטראומות שהרחיקו את הנשמה שלנו מהמקור שלה עקב פחדים וכאבים, כשנוכל לחיות את החיים האלה מתוך שמחה ולא מתוך תגובה לפחד וכאב… כשנלמד לקחת אחריות על חיינו דרך מודעות, שינוי תפישות וגישות כדי לאחד את הרמות הרגשיות והמנטליות עם הגוף ועם הרוח כאחד… נוכל לדעת. רבה העבודה. והדרך מרתקת. אתם עולים או יורדים? רכבת החיים מתקתקת: תיק תק, תיק-תק. הכל כאן אפשרי. 

*קארמה, בסנסקריט – הודית עתיקה – הנה פעולה, הקשורה בחוק בסיבה והמסובב.